מה אומר המודל השוודי להפללת לקוחות זנות

הדיון על המודל השוודי מתמקד בהפללת הלקוחות, ואולם רוב ההיבטים של החוק השוודי מתייחסים דווקא לעובדות ולעובדי המין. מאמר זה יפרט את ההיבטים השונים בחוק.

הפללת לקוחות: הלקוחות מקבלים קנס בגובה ממוצע של חמישים ימי משכורת. תיאורטית יכולה להיגזר עליהם גם שנת מאסר, אך זה עדיין לא קרה. כיום מתקיימים בממשלה השוודית דיונים לגבי החלת עונש מאסר חובה ללקוחות.

גירוש: 80% מעובדות המין בשוודיה הן מהגרות והן מגורשות מהמדינה בגלל עבודתן בזנות, מפני ש"חוק הזרים" השוודי קובע כי מהגרים שמרוויחים כסף באופן "לא הגון" מגורשים מהמדינה. סימון האגשטרום, מפקד יחידת הזנות של משטרת שטוקהולם, מסביר: "לפי החוק, זנות היא עילה לגירוש. זה אומר שאם את נמצאת בשבדיה במטרה למכור זנות, את עובדת בעבודה לא הגונה ונמצאת בסיכון להישלח הביתה. את לא נחשבת פושעת בעוון מכירת מין, אבל הגירוש הוא הדרך להעביר את המסר שהזנות אינה מקובלת עלינו. מכירת המין אמנם אינה נחשבת פשע, אבל היא גורמת לביצוע פשע - קניית מין. המשטרה מחויבת לפעול נגד זה, כמו נגד כל פשע אחר".

גירוש. תמונת אילוסטרציה

​מהגרות מהאיחוד האירופי מגורשות אף הן מהמדינה. לאחר שערערו לבית המשפט, בית הדין לערעורים קבע סופית: "הן אמנם אינן מפרות את החוק, אבל הן גורמות לאחרים לעבור על החוק, ולכן יש לגרש אותן". 

לקורבנות סחר יש שלושים יום להחליט אם הן מוכנות להעיד נגד הסוחרים. אם הן מסרבות, הן מגורשות מיידית. אם הן מסכימות להעיד, הן מגורשות מייד בתום עדותן או בתום המשפט. במקרים רבים המשטרה מגרשת אותן מיידית בכל מקרה, כפי שמספר סגן מפקד משטרת ההגירה של מערב שוודיה: "אנחנו לא מתמקדים בלקוחות, אנחנו מתמקדים בנשים. המטרה שלנו היא להסיר את הסחורה מהעסק".

פינוי: החוק בשוודיה ובשאר מדינות המודל הנורדי אוסר על השכרת דירה לנשים ולגברים שעובדים בזנות. לאחר שהמשטרה פושטת על דירות של עובדות מין, היא מאיימת על בעל הדירה שיואשם בסרסרות אם לא יזרוק את הנשים לרחוב. בנורווגיה המשטרה קראה לזה "מבצע הוֺמלֶס". בישראל, כמו באירלנד ובצפון אירלנד, החוק מפליל גם את הנשים עצמן אם הן עובדות בדירה, וקובע עד חמש שנות מאסר על "החזקת מקום לשם זנות".

כליאה: החוק השוודי קובע שנשים בנות 20-18 שעובדות בזנות מוצבות תחת אפוטרופוס או נכלאות בכפייה במוסד "שיקום". נשים שמשתמשות בסמים ועובדות בזנות מאושפזות בכפייה במוסדות גמילה, מאחר שהחוק השוודי קובע שמשתמש בסמים שמסכן את עצמו יאושפז במוסד גמילה, ועבודה בזנות נחשבת ל"סיכון עצמי".

קורבנות: לפי החוק השוודי, נשים וגברים שעובדים בזנות אינם נחשבים לקורבנות ואין להם זכות לקבל פיצויים. זנות מוגדרת כפשע ללא קורבן, והלקוחות מואשמים ב"פשע נגד הסדר הציבורי".  

מיסים: בשוודיה ובכל מדינות המודל הנורדי, עובדות ועובדי מין מחויבים לשלם מס הכנסה על הרווחים מעבודתם בזנות.

רשויות הרווחה: בשוודיה רשויות הרווחה נוהגות לקחת את ילדיהן של אימהות שעובדות בזנות, בטענה ש"נשים בזנות לא מסוגלות להבין שזנות היא פגיעה עצמית".

אכיפה משטרתית: השוטרים השוודים נוהגים להתחזות ללקוחות כדי להשיג את כתובתן של עובדות המין, ואז להגיע לדירותיהן, להאזין להן מקיימות יחסי מין ולהקליט את הסאונד, לצפות בהן מקיימות יחסי מין ולהפתיע אותן במהלכם. סימון האגשטרום מסביר: "להפריע לשני אנשים באמצע סקס זאת אחת מהפרות הפרטיות החמורות ביותר שהמדינה יכולה לגרום לאזרחיה. לפעמים שואלים אותי למה אנחנו לא מתערבים קודם לכן. למה אנחנו נותנים להם להמשיך? איך אנחנו יכולים סתם לעמוד שם כשמשתמשים בנשים האלה? זאת ללא ספק שאלה לגיטימית. הרי מבחינת החוק עצמו, עצם הניסיון לרכוש מין הוא הפרה של החוק נגד תשלום על מין. למרות זאת, אנחנו מעדיפים לחכות עד שהאקט עצמו מתרחש. למה? יש כאן התנגשות אינטרסים בין החובה המשטרתית למנוע פשע לבין הצורך לאסוף מספיק ראיות. אנחנו צריכים שהחקירה תניב ראיות חזקות מספיק כדי לעמוד בבית המשפט. הכול קשור לראיות. אם נתערב בזמן הניסיון לרכוש מין, יהיה קשה יותר להוכיח שהעבריין אכן התכוון לרכוש מין. אפילו אם ברור לנו ולרבים אחרים שהשיחה התמקדה בזנות, יש צורך להוכיח את זה. זאת הסיבה העיקרית לכך שאנחנו פושטים באמצע האקט".

כך נשמעת אכיפה כזאת בשטח, מתוך ספרו של האגשטרום: "אחת, שתיים, שלוש... אנחנו פורצים בשקט לחדר. אני נכנס בשקט פנימה, זאנה אחריי ויונאס אחרון. זה חדר מלון קטן. אנחנו יכולים לראות את המיטה, אבל לא את האנשים. אנחנו ממשיכים בשקט קדימה, עוקפים את הדלת שמובילה מהמסדרון לחדר. אני ממשיך לזוז עד שיש לי תצפית מושלמת על המיטה. אישה שוכבת שם על גבה. היא עירומה לגמרי והעיניים שלה עצומות. מולה נמצא גבר עירום, חצי שוכב, חצי יושב על ברכיו, עם ידיו על הירכיים שלה. כפות הרגליים שלה באוויר, הרגליים פתוחות לרווחה. הפנים של הגבר קבורים בין הרגליים שלה. אף אחד מהם לא הבחין שהחדר שלהם עובר פשיטה. 'משטרה!' אני צועק".

לפי מחקר מטעם ממשלת שוודיה, "הפשיטות לא נתפסות אצל הנשים בזנות כתמיכה בהן. 'שיטת סימוֺן' נתפסת אצלן כטראומטית, והן רואות בפשיטות המשטרתיות אירוע תוקפני ומפחיד".

סיוע פסיכולוגי: נשים שמעוניינות לצאת מהזנות יכולות לקבל סיוע פסיכולוגי איכותי, והן אכן מרוצות ממנו. לפי מחקר מ-2011, כשני שלישים מהנשים שפנו לסיוע פסיכולוגי במטרה לצאת מהזנות היו מרוצות מהסיוע.

עם זאת, רק כשישים נשים בכל שנה פונות לסיוע כזה. רוב עובדות המין רוצות לקבל סיוע פסיכולוגי בלי לצאת מהזנות ואינן יכולות לעשות זאת. לפי החוק השוודי, פסיכולוגים מחויבים לדווח לרשויות על מטופלים שמהווים סיכון עצמי, וזנות נחשבת בשוודיה לסיכון עצמי. לכן הפסיכולוגים מדווחים לרשויות על עובדות מין והן עלולות לאבד את דירתן, את לקוחותיהן, את ילדיהן ואת כספן.

במחקר בהשתתפות שלושים עובדות מין שוודיות עם בעיות נפשיות, נמצא שרק שלוש מתוכן פנו לסיוע פסיכולוגי וגם סיפרו למטפלים שהן עובדות בזנות וקיבלו טיפול יעיל ולא שיפוטי. זאת לעומת 26 מתוך 30 בבריטניה, 21 מתוך 28 באיטליה ו-19 מתוך 30 בגרמניה. משתתפת שוודית הסבירה מדוע לא סיפרה לפסיכולוג שהיא עובדת בזנות: "לא אמרתי כלום כי לא רציתי שהם יכריזו שאני עלולה לפגוע בעצמי. אם הייתי אומרת משהו, השיחה הייתה מפסיקה, הפסיכולוג היה מכריז על מצב חירום, ובמקום לדבר על מה שאני רוצה לדבר עליו, כולם היו מתמקדים ב'להציל' אותי".

סיוע אחר: ממשלת שוודיה הקציבה מיליוני דולרים למשטרה עבור קידום הפללת הלקוחות, אך לא הוסיפה קרונה שוודית אחת לסיוע לעובדות המין. בכל שוודיה ישנם רק שלושה מרכזי סיוע לעובדות מין, שנמצאים בשלוש הערים הגדולות וממומנים  מתקציבי העיריות המקומיות. שוודית שעובדת בזנות מספרת: "חברה שלי הלכה לשירותי הרווחה כדי לקבל סיוע כלכלי, וכל מה שהם הציעו לה זה טיפול בטראומה. מה לעזאזל?! יש כאלה שהטיפול הזה טוב בשבילן, אבל בשביל אחרות הוא חסר ערך. צריך לדעת להתאים את הסיוע בזמן הנכון לאדם הנכון." כמו כן, מהגרות אינן זכאיות לסיוע, כלומר 80% מעובדות המין בשוודיה כלל אינן זכאיות לסיוע.

עובדות מין גם אינן יכולות לפנות לשירותי הרווחה, מפני שאלה עלולים לדווח עליהן לשאר הרשויות. אם הן בכל זאת פונות לשירותי הרווחה כדי לקבל קצבאות שונות, שירותי הרווחה מורידים מהקצבאות את הסכומים שהן הרוויחו בזנות. במחקר מטעם ממשלת שוודיה בהשתתפות 176 שורדות זנות ועובדות ועובדי מין, המשתתפים העניקו לשירותי הרווחה ציון של 2.5 מתוך 10.