לא בונות אלטרנטיבה, לא מקשיבות לנשים שעובדות בזנות

קשה להגיד זאת על ארגון שעושה עבודה חשובה בקידום הייצוג של נשים, אבל בכל הקשור לזנות, "בונות אלטרנטיבה" משתיקות נשים באופן שיטתי.

בונות אלטרנטיבה משתיקות נשים שעובדות בזנות

מורן זר קצנשטיין, מייסדת התנועה, התלוננה על ריאיון עם ירדן לסרי, יוצרת תוכן באונליפאנס, והכריזה: "זה שהתרבות הפופולרית מנרמלת את זה זאת הזיה שצריך להבין מה עומד מאחוריה חוץ מעורכים חרמנים". כך זר קצנשטיין דורשת להשתיק נשים שמדברות על עבודתן, גופן וחוויותיהן האישיות, ובדרך גם מנרמלת החפצת נשים – מבחינתה הסיבה האפשרית היחידה להקשיב לעובדות מין היא "חרמנות". כאילו אין סיבה אחרת להקשיב לעובדות מין שאומרות דברים חכמים על מין ומיניות.

ההשתקה וההחפצה מאפיינות את היחס של "בונות אלטרנטיבה" לנשים שעובדות בזנות. ראו לדוגמה את מכתב התמיכה של הארגון בהפללת הלקוחות.

מכתב התמיכה של בונות אלטרנטיבה בחוק

כארגון שדורש בצדק להקשיב לנשים, במכתב חסר דבר אחד בולט: התייחסות כלשהי לדעתן של הנשים העובדות בזנות או להשפעת החוק עליהן. הקולות שלהן חסרי משמעות בעיני "בונות אלטרנטיבה".

למעשה, הארגון תומך בהחפצה של נשים שעובדות בזנות כשהוא טוען שהגוף שלהן הוא "סחורה". והוא אכן מתייחס אליהן כסחורה שצריך לצמצם: "ניסיון ממדינות אחרות ועדויות מצביעים על יעילותו של חוק איסור צריכת זנות בצמצום התופעה". מבחינת "בונות אלטרנטיבה", עובדות מין הן מספרים שצריך לצמצם, לא נשים שצריך לסייע להן. "בונות אלטרנטיבה" לא כותבות מה קרה לאותן נשים שצומצמו.

"בונות אלטרנטיבה" טועות גם במספרים עצמם. באף אחת ממדינות המודל הנורדי אין עדות כלשהי לצמצום הזנות. בשוודיה יש הסכמה כללית, כולל בסקרים ובמחקרים, שבכלל הייתה עלייה בשיעור הזנות. בישראל, לפי "המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות", הייתה עלייה במספר הנשים העוסקות בזנות מ-14,000 ל"עשרות אלפים", ועלייה מ-31% ל-40% בשיעור הגברים שצרכו זנות אי-פעם. כך גם לפי הסקר של מכון ברוקדייל, שמצא עלייה של 28% בשיעור הגברים שצרכו זנות מאז החוק. בשאר מדינות המודל הנורדי הנושא כלל לא נבדק לעומק.

שילוב של פייק ניוז והשתקת נשים אפשר למצוא בשיתוף הפעולה של "בונות" עם "המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות". מדובר בארגון ששייך לרבי לוי לאור ולמשרד עו"ד נבו קידר בלום, כולם גברים. הארגון מפיץ בשיטתיות פייק ניוז, מסית נגד נשים שעובדות בזנות וטוען בין השאר כי נשים בזנות גורמות לילדיהן להיאנס; היו בין הגורמים לפלישה של רוסיה לאוקראינה; גורמות לנשים אחרות להיאנס; ומשדלות קטינים וקטינות לזנות ומהוות "סיכון משמעותי לציבור". זה הארגון שעל הלוביסטיות שלו כותבת זר קצנשטיין: "אתן השראה לנחישות וחכמה".  

הצעת החוק של מטה המאבק קבעה כי אף אישה שעובדת בזנות לא תשב בוועדה הלאומית למניעת הזנות. יו"ר המטה, עו"ד אורי קידר, קובע כי נשים בזנות הן "כמו ילדות פגועות", ומצהיר: "כן, אני נוטל את החירות להיות פטרנליסטי ו'להחליט' עבור אותן נשים". האם גם "בונות אלטרנטיבה" חושבות שגברים צריכים לקבל החלטות עבור נשים? אולי רק עבור נשים שעברו פגיעה מינית? או רק עבור נשים שמעזות לדרוש כסף מגברים? זר קצנשטיין דורשת לא לנרמל הקשבה לעובדות מין, ובאותה נשימה מנרמלת גברים שמקבלים החלטות על גופן של נשים.

בונות אלטרנטיבה מקדמות את הימין הדתי הקיצוני

זר קצנשטיין שיבחה לאחרונה בציוץ גם פוליטיקאים כמו חנוך מיליבצקי, יריב לוין, עמיחי שיקלי, מיכל וולדיגר, לימור סון הר מלך וח"כים מש"ס ומיהדות התורה. על הגברים שביניהם כתבה ללא שום הסתייגות שהם "חלק מהשינוי" ופועלים "באומץ רב". על הנשים כתבה ללא שום הסתייגות שהן "מחויבות" ו"שגרירות אמיצות". ועל נשים שעובדות בזנות? עליהן זר קצנשטיין לא כתבה כלום.

עובדת המין שרלוט שיין אמרה על אמירות כאלה: "תומכי ההפללה יכולים להשתיק נשים, להפיץ עליהן סטיגמות מכוערות, להחפיץ את גופן ולהפעיל נגדן אלימות, ועדיין לזכות במחמאות ובעוגיות פמיניסטיות".

ל"בונות אלטרנטיבה" אין כנראה בעיה עם מפלגות שמדירות נשים, כל עוד הן מקבלות החלטות על גופן של נשים שעובדות בזנות; אין בעיה עם נשים טרנספוביות שמקבלות החלטות על נשים טרנסיות; עם נשים וגברים דתיים שמקבלים החלטות על גופן של נשים חילוניות; ועם פוליטיקאים שתומכים באלימות משטרתית ומקבלים החלטות על גופן של נשים שסובלות מאלימות משטרתית. רק השבוע התלוננו בצדק בבונות על אלימות משטרתית, אבל הן דורשות לשלוח את אותם שוטרים אלימים לפשוט על עובדות מין ללא הסכמתן ובניגוד לרצונן. האם זה "השינוי" שבונות אלטרנטיבה מייחלות לו?

בונות אלטרנטיבה מפיצות פייק ניוז

כמו שממשלת ישראל הנוכחית מפיצה פייק ניוז ללא הפסקה, כך עושות גם "בונות אלטרנטיבה". מובילת מחלקת החינוך של "בונות אלטרנטיבה" ומנהלת עמותת תודעה לשעבר, אדוה ברקוביץ' רומנו, טוענת ללא בסיס שגיל הכניסה הממוצע לזנות הוא 13, אף על פי שהמחקר המקיף של משרד הרווחה מצא שגיל הכניסה הממוצע הוא 28.5. ברקוביץ רומנו גם הפנתה באותו מאמר לסרטון מלא בנתונים מזויפים מטעם מטה המאבק (ראו במסמך הנ"ל).

אם רמת האמינות של נתוני "בונות אלטרנטיבה" דומה לרמת האמינות של טלי גוטליב, איפה כאן האלטרנטיבה?

אלה אינם הנתונים המפוברקים היחידים ש"בונות אלטרנטיבה" תומכות בהפצתם. בכנס של התנועה השתתף הארגון "קול שורדות הזנות". מדובר בארגון שמפיץ שוב ושוב מידע מוטעה וקובע שעובדות מין מהוות סיכון משמעותי לציבור ומשדלות קטינים וקטינות לזנות. חברות בארגון טוענות כי אסור להרשות לנשים בזנות להיות אימהות ומשתיקות תלונות של נשים על התעללות שעברו בארגוני הסיוע. בכנס עצמו דיברה מטעם הארגון לובה פיין, טרנספובית ידועה לשמצה שגם משווה בין עובדות מין לבין החמאס והקו-קלוקס-קלאן. כמעט כל הנתונים של פיין בהרצאה היו מסולפים או מומצאים לגמרי.

פיין דיברה על המצב בגרמניה, לכאורה על סמך "דו"ח רשמי של ועדה, סוג של ועדה ממלכתית, בראשותו של שוטר בדימוס. קוראים לו הלמוט שפורר". ואולם אין דו"ח כזה ולא הייתה ועדה כזאת. מדובר במכתב של אזרח פרטי. פיין המציאה ועדה ודו"ח שאינם קיימים, ו"בונות אלטרנטיבה" שמחו להפיץ את דבריה.

באותה הרצאה פיין גם המציאה דברים ששפורר כלל לא כתב, הציגה מחקר על קורבנות סחר כמחקר על נשים שעובדות בזנות, ואף טענה שמחקר בניו-זילנד מצא כי "35% מהנשים בבתי הבושת החוקיים אמרו שב-12 החודשים האחרונים הן לא יכלו לסרב אפילו לזנאי אחד". אין נתון כזה במחקר.

בשביל פייק ניוז יש לנו את דונלד טראמפ, לא צריך גם את "בונות אלטרנטיבה".

כש"בונות אלטרנטיבה" אינן עוסקות בהפצת פייק ניוז על נשים שעובדות בזנות, הן ממשיכות להתעלם מדעתן של אותן נשים. הן כותבות במכתב התמיכה בחוק: "זנות היא אלימות מגדרית: צריכת זנות מנציחה פגיעה בנשים, משמרת תרבות של אלימות והחפצה, ומחזקת את תעשיית הניצול". אין ביסוס כלשהו לטענה זו, שעובדות המין ג'ונו מק ומולי סמית' כבר כתבו עליה בספרן המכונן:

"עובדות המין סובלות מהנזקים המעשיים של הפללת הזנות. תומכות ההפללה מודאגות מהמסרים התיאורטיים של הזנות. איזה דעות חשובות יותר? הדעות הפילוסופיות של תומכות ההפללה, או הדעות המעשיות של נשים עובדות? בניגוד לאלימות התיאורטית שתומכות ההפללה מדברות עליה, עובדות מין סובלות מאלימות יומיומית אמיתית, בכל מקום בעולם. איך בכלל אפשר להשוות בין מצבן המעשי לבין התחזית הפמיניסטית על מסרים עתידיים?"

"בונות אלטרנטיבה" מתלוננות על אלימות שוטרים בהפגנות ואז שולחות את אותם שוטרים לפשוט על עובדות מין. אפילו מטה המאבק מודה שהשוטרים מפעילים אלימות שיטתית נגד נשים שעובדות בזנות. "בונות אלטרנטיבה" מנרמלות אלימות משטרתית הדרת נשים, כל הדברים שהן אמורות להילחם נגדם ובדרך כלל אכן נלחמות נגדם. מבחינת "בונות אלטרנטיבה", יש נשים שראויות לייצוג, להשמעת קולן ולהגנה מפני אלימות ממסדית, ויש נשים שלא.