ההיסטוריה של נשים שחורות בפורנו האמריקאי

המאמר יציג את סיכום הספר: A Taste for Brown Sugar, Black Women in Pornography, מאת Mireille Miller-Young. כמו שאפשר אולי לנחש, הספר מציג את הנשים השחורות ואת הייצוגים של נשים שחורות לאורך ההיסטוריה של הפורנו.

"בתור אישה שחורה את לא אמורה לדבר על אהבה למין, כי את נחשבת מראש לזונה." ואם את שחקנית פורנו, היחס אלייך אפילו יותר גרוע. הפורנוגרפיה נחשבת לזולה ובזויה, והנשים השחורות בה, שהחברה מתייחסת אליהן מלכתחילה כזונות וולגריות וחסרות ערך, נתפסות כמסוכנות ממש. הן מייצגות מיניות לא נורמטיבית, שמאיימת על הסטנדרטים החברתיים.

לא מעט נשים שחורות עובדות בתעשיית הפורנו ומתפרנסות באמצעותה למרות היחס החברתי לפורנו, למרות היחס של החברה לנשים שחורות ולמרות הגזענות החברתית בכלל והגזענות בפורנו בפרט. מילר-יאנג מסבירה בספרה את ההיסטוריה של התפיסה החברתית את המיניות השחורה, מפרטת את הסיבות שגרמו וגורמות לנשים שחורות לעבוד בפורנו, ומגלה את היחס של השחקניות השחורות לפורנו ושל הפורנו כלפיהן.

פעם לא היה כאן פורנו

המבט של גברים לבנים על נשים שחורות כאובייקטים מיניים נוצר הרבה לפני הפורנו, במשך מאות שנים של עבדוּת. שפחות שחורות הוצגו בשוק בתוך כלובים, כשהגברים הלבנים בוחנים את גופן וקונים אותן. לאחר הקנייה, בעלי העבדים לא היססו לאנוס את שפחותיהם בתירוץ שהן חשקניות, מופקרות ונהנות מזה, ושהמין של גברים עם נשים שחורות עוזר לנשים לבנות לשמור על תומתן.

לאורך ההיסטוריה, זונות ונשים שחורות נחשבו למעמד "אחר", אאוטסיידריות חברתיות. הסטייה לכאורה של שחורות, זונות וקוויריות המחישה את מערכת המעמדות המינית והגזעית, ויצרה מערכות מעקב ממסדיות כדי להפריד בין הנורמלי לסוטה.

עם המצאת המצלמה, תמונות פורנוגרפיות נפוצו באירופה. נשים שחורות הוצגו בהן ברוב המקרים כמשרתות של נשים לבנות. בארה"ב כמעט ולא היו תמונות של לבנים ושחורים יחד, כנראה בגלל המתח הגזעי שם (ואולי פשוט לא נשמרו תמונות כאלה כי הצזורה השמידה אותן).

שנות השלושים, הנה הפורנו מגיע

בשנות השלושים הופקו סרטי פורנו מחתרתיים במסווה של "טיולי טבע חינוכיים", שהראו נשים אמריקאיות שחורות בתור פראיות אפריקאיות שמקיימות יחסי מין בטבע, לפעמים עם קופים (גברים שחורים בתחפושת), בזמן ש"חוקרים לבנים" מגיעים לחקור את הסביבה. הסרטים האלה התכתבו עם הגזענות הלבנה, הציגו את הלבנים כעליונים ובו זמנית הראו את הסכנה שביחסים בין-גזעיים, כשגרמו לתחושה שווה של תשוקה וגועל.

מעט הסרטים שהציגו מין בין שחורים, בוימו וצולמו על-ידי לבנים, נצרכו על-ידי לבנים, והציגו את המבט הלבן על המיניות השחורה. 

למרות הניצול והגזענות, השחקניות השחורות לא ויתרו על אישיותן במהלך הסרטים האלה: הן נראו נהנות מהמין ומהגברים שנדרשו לענג אותן; עשו פרצופים למצלמה, דרשו את תשומת לבה והזכירו לצופה שאינן אובייקט מיני בלבד, אלא נשים עצמאיות שמציגות את עצמן; השתמשו בהומור ונהנו להקניט את השחקנים; סירבו לאקטים מסוימים; ולא נכנעו לנורמות הבורגניות של שמירה על טוהר.

הפורנו הופך לחוקי, הנשים השחורות בפורנו עדיין מדוכאות

בשנות השישים והשבעים, עם הפיכת הפורנו לחוקי והפסקת ההפרדה המגדרית, נוצר ז'אנר חדש של פורנו בין-גזעי: "פורנו נשמה", שהציג יחסים חושניים ואינטימיים בין שחורים ללבנים. מגזיני עירום עם נשים שחורות הפכו לפופולריים, ופלייבוי הציג דוגמניות שחורות. השינוי בפורנו היה חלק מגל שינויים בתרבות הפופולרית כולה, והגוף השחור ייצג בתרבות הכללית כוח ארוטי דינאמי ובעל הגדרה עצמית.

בזמנים שבהם הגישה למין עברה שינוי רדיקלי, גם הפורנו עסק בשבירת טאבואים, כולל יחסים בין גזעים שונים. במאי פורנו בשנות השבעים ראו בפורנו חלק מהמהפכה המינית, וניסו לבחון את גבולות החוק ואת גבולות הפתיחות המינית של אמריקה, תוך חשיפת המשטור המיני בתרבות הכללית. בזמנים שבהם מין בין-גזעי בין גבר שחור לאישה לבנה נחשב לטאבו נורא, סרטי הפורנו הציגו אותו מול אולמות קולנוע מלאים עד אפס מקום.

בשנות השבעים והשמונים יצא לאור המגזין Players, חיקוי מוצלח של פלייבוי עבור שחורים, כולל כתבות עומק על תרבות, אורח חיים ואקטואליה.

הפריחה בתרבות השחורה ובמיניות השחורה הביאה לתגובת נגד של הממסד הלבן, הליברלי והשמרני כאחד. הממסד האשים את הנשים השחורות במצב הקשה בקהילות השחורות, והפחד הלבן השתקף גם בסרטי פורנו. אם בסרטי פורנו ומיינסטרים שפנו לקהל השחור הוצגו נשים שחורות חזקות, סרטי פורנו שפנו לקהל הלבן הציגו נשים שחורות רק בשני אופנים: בתור משרתות כנועות, או בתור פתייניות מסוכנות שמפתות את הגבר הלבן והתמים. שתי האפשרויות משכו את הגברים הלבנים באותה מידה.

שחקניות הפורנו השחורות סבלו מהשמצות מכל הכיוונים: הלבנים ראו בהן נשים מופקרות כמו כל השחורות, השחורים ראו בהן בוגדות ששוכבות עם גברים לבנים.

שנות התשעים והאלפיים, היפ-הופ פורנו

בדיוק כמו שזמרי ראפ נוהגים להקיף את עצמם בנשים מרקדות בבגדים "סקסיים", גם הנשים בפורנו משמשות כגורמי משיכה מיניים. הפמיניזם הלבן מתנגד להצגתן ככאלה, ולא מתייחס להעצמה של נשים שחורות בהם. למשל, כשהראפר סר מיקס-א-לוט שר שיר שלם בשבחי הישבן השחור הגדול, זה אולי היה סקסיסטי, אבל זה גם נתן לגיטימציה לדור שלם של נשים שחורות לקבל באהבה את גופן, להתגאות במיניות שלהן ולהחזיר לעצמן את השליטה על גופן, שליטה שנמנעה מהן במאות השנים שבהן גברים הלבנים שלטו בגופן והתייחסו אל ישבניהן המלאים כתופעה מעוותת.

כמו בהיפ-הופ, גם בפורנו היתה נישה חדשה של סרטים שהתרכזו בישבן וטרנד של "סגידה לישבן". בנוסף, ראפרים כמו סנופ דוגי דוג ואייס טי הפיקו סרטי פורנו מצליחים בעצמם.

ההווה והעתיד של נשים שחורות בפורנו

כיום, רק 61% מהנשים השחורות מועסקות בתעסוקה רשמית בארה"ב, וגם הן עוסקות בעיקר בעבודות זמניות בשכר נמוך. למשפחות שחורות יש רק חמישית מההון והנכסים של משפחות לבנות. בנסיבות האלה, לא פלא שנשים שחורות בוחרות לעבוד בעבודת מין. הפורנו מעניק להן הזדמנות להציג ולהתנסות בארוטיות, ואולי אפילו להפוך לכוכבות.

אפילו בפורנו, נשים שחורות מרוויחות 66%-50% ממה שמרוויחות לבנות. במאים רבים מזלזלים בהן וחושבים שאפשר לדרוש מהן כל דבר, מפני ש"עושים להן טובה" שנותנים להן כסף. בתור עובדות פרילנסריות וזמניות, אין להן את היכולת להתאגד ולדרוש תנאים טובים יותר.

הנשים השחורות נשארות כמעט חסרות כלים בפורנו. הגברים הלבנים והשחורים מתייחסים אליהן כאל נחותות; נשים שחורות "מכובדות" מהמעמד הבינוני רואות בהן בוגדות במאמצים להתקבל חברתית; ונשים לבנות רואות בהן מופקרות או קורבנות.

שחקניות הפורנו השחורות רוצות, במסגרת הכלים הצנועים שנותרו להן, שיראו את הערך שבעבודתן, ושלא יזלזלו בעבודה המינית שלהן וביכולתן להרוויח כסף בתנאים קשים. הן מפתחות טקטיקות של התנגדות, שכוללות סירוב להשתתף בסרטים משפילים, הפקת סרטים עצמאיים והשתלטות מחודשת על המיניות שלהן.

בשנים האחרונות, שחקניות פורנו שחורות ניצלו את הרווחים מהפורנו כדי להקים אתרים משלהם, בניסיון להציג מיניות שחורה חיובית [וכיום הן יכולות גם לעבוד באופן עצמאי באונלי פאנס]. שחקניות ובמאיות כמו ונסה בלו וסשה בראבאסטר מוכיחות שאפשר לעשות פורנו שחור חיובי.

נשים שחורות בפורנו לא מתכוונות יותר להתבייש ברווח הכספי שהן מרוויחות בזכות המיניות שלהן. הן מתגאות בכסף שהן עושות ובמיניות שהן מציגות. הן סקסיות, הן מושכות והן מרוויחות על זה כסף, על אפם ועל חמתם של הגברים שרוצים לשלוט בהן ושל הנשים שחושבות שהן צריכות להישאר עניות וחסודות.