זנות בברים לזרים בתאילנד: כל הנתונים

תומס שטיינפאט (Thomas Steinfatt) ערך מחקר במשך 12 שנים בהשתתפות יותר מ-4000 נשים וגברים הקשורים לזנות בברים לזרים בתאילנד. לא כל יום מוצאים מחקר מקיף כל כך, גם אם הוא התפרסם כבר ב-2002. אביא כאן את כל הנתונים החשובים מהמחקר.

ספר המחקר

שטיינפאט הגיע לתאילנד בשנות השמונים כדי לעסוק בסכנת האיידס בקרב עובדות המין. המחקר נערך בשני שלבים: בין 1988 ל-1992, בשיא מגיפת האיידס שם, ובין 1992 ל-1999, כשעובדות המין למדו להיזהר מהמחלה. 2445 בני אדם רואיינו למחקר, 1597 מתוכם בראיונות עומק. מתוכם, 704 היו עובדות מין פעילות, 66 עובדות מין לשעבר, 740 לקוחות, 26 גברים מערביים שלא היו לקוחות, 21 מנהלי ברים, 33 מאמא-סאנס, 6 בעלי ברים ובעל בית אחד של מכון גדול לעבודת מין.

הסיבות לעבודה בזנות בברים לזרים בתאילנד

התשובה הראשונה שקיבלו החוקרים לשאלה "למה בחרת לעבוד בזנות?" היתה "למה לא?"

לפי המומחים, בתרבות התאילנדית נהוג לקיים קשרים תמורת מין. גם נשים שמנהלות קשר רומנטי רגילות לקבל מבני הזוג כסף ומתנות, והגברים אמורים לפרנס את הנשים. בתרבות כזאת, עבודת בברים לזרים לא שונה בהרבה מיחסים "רומנטיים", רק עם עצמאות גדולה יותר של האישה. לכן גם התשובה השנייה לשאלה "למה בחרת לעבוד בזנות?" היתה "כי אני יכולה". מי שיש לה את המראה והתכונות הנכונים, יודעת שזאת עשויה להיות אפשרות טובה יותר מלהישאר כל חייה בכפר ולהיות תלויה בבעלה.

82% ציינו סיבות כלכליות לעבודתן: 55% ציינו שמרוויחים בזנות יותר מאשר בעבודות אחרות, 27.5% עבדו בגלל קשיים כלכליים.

10% ציינו את השעמום כסיבה העיקרית לבחירתן בזנות. שעמום גם היתה סיבה משנית לבחירה זו אצל 56% מהעובדות.

68% מהעובדות אמרו שהעבודה בבר מרגשת.

65% ראו בבר ובחברותיהן לעבודה.

 דעת עובדות המין עצמן על העבודה והלקוחות

48% אמרו שהן נהנות מהמין עם רוב הלקוחות, ו-19% נוספות אמרו שהן נהנות מהמין כמעט תמיד. 11% אמרו שהן נהנות אם הלקוח נראה טוב או טוב במיטה. 11% אמרו שהן לא נהנות מהמין.

האספקטים השליליים מבחינת עובדות המין היו השעמום והמחסור בלקוחות. "העבודה מהנה רק אם יש הרבה לקוחות".

מתוך עובדות המין שהשתתפו במחקר, 15% רצו לעזוב את העבודה, רובן נשים בגיל מבוגר יחסית שלא היו להן הרבה לקוחות. 16% לא אוהבות את העבודה אבל לא רוצות לעזוב. 69% חושבות שזאת בסה"כ עבודה טובה, כולל 29% מהמשתתפות שחושבות שהעבודה היא "כיף".

מתוך 66 עובדות המין לשעבר שרואיינו, רק ארבע אמרו שבעבודת המין היו יותר צדדים שליליים מאשר חיוביים. כל הנשים אמרו שהן לא היו משנות את החלטתן לעבוד בזנות.

ברוב מוחלט של הברים, ההחלטה אם ללכת עם הלקוח או לא שייכת בלעדית לעובדות המין. כך גם ההחלטה מה לעשות או לא לעשות איתו. רק 42% מהעובדות מסכימות לבצע מין אוראלי. רק 6% מסכימות לעשות מין אנאלי.

56% מעובדות המין מסרבות לפעמים לקבל לקוחות מסוימים.

כמות הלקוחות הממוצעת היתה שישה לקוחות בשבועיים, כלומר לקוח אחד ביומיים. החציון היה ארבעה לקוחות בשבועיים.  

נתונים נוספים

הגיל הממוצע של עובדות המין היה 21. 15% היו מתחת לגיל 18.

גיל הכניסה הממוצע לזנות היה 18.7. הגיל החציוני היה 18. 11% התחילו לפני גיל 15.

הסיכון להידבקות באיידס לא תלוי במספר הפרטנרים או במקצועם, אלא בשימוש בקונדומים. דווקא זוגות רומנטיים בקשר ארוך טווח נוטים להשתמש פחות בקונדומים, לעומת עובדות מין שלא מפתחות קשר רגשי ארוך טווח עם הלקוחות ולכן לא מוותרות על שימוש בקונדומים. בנוסף, לעובדות מין יש אפשרות לסרב לקיים יחסי מין ללא קונדום. לעומת זאת, לנשים נשואות אין תירוץ טוב לסרב לבעליהן.

רק 11% מהמשתתפות במחקר מעוניינות להתחתן עם גבר מקומי.

הממצאים במחקר תואמים למאמרה של שאנל גלנט (Chanelle Gallant), אקטיביסטית קווירית, במגזין אמריקאי של עובדות מין, Spread. היא יצאה לתאילנד כדי לבקר את תופעת תיירות המין, רק כדי לגלות שעובדות המין המקומיות דווקא מחבבות את התיירים, ומקוות שיגיעו כמה שיותר כאלה.

הגברים הזקנים והמכוערים שראתה גלנט נראו לתאילנדיות המקומיות דווקא מושכים. גלנט שאלה ברחמים את המקומיות איך עובדות המין האמריקאיות יכולות לעזור להן, וקיבלה את התשובה: "תשלחו לנו את הלקוחות שלכן מארה"ב!"