אי הפללה של זנות באוסטרליה: תוצאות והשלכות
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 2 דקות
ב-1995, מחוז ניו סאות' ווילס באוסטרליה הכריז על אי-הפללה של זנות. המחוז, שבירתו היא סידני, מאפשר לעובדות מין לעבוד באופן חוקי איך שהן רוצות, איפה שהן רוצות.
ב-2011, משרד הבריאות של ניו סאות' ווילס מימן מחקר אקדמי כדי לבדוק את השפעת האי-הפללה על מצב עובדות המין. במחקר השתתפו כמאתיים עובדות מין. השאלון תורגם גם לסינית, קוריאנית ותאית, כדי שמהגרות יוכלו להשתתף בו.
נוסף על המחקר האקדמי, ממשלת ניו סאות' ווילס הקימה ב-2015 ועדה מיוחדת לבדיקת המצב במכוני הליווי במדינה. המסקנה הסופית של הוועדה היתה שאי-הפללה היא השיטה המוצלחת ביותר, והיא הוסיפה דרישה לפיקוח רחב יותר על תעשיית המין באזור.
להלן הנתונים מהמחקר ומהוועדה על מצב עובדות המין בסידני:
מספר עובדות המין בסידני נשאר דומה למספרן לפני האי-הפללה.
שיעור הלקוחות דומה לשיעורם במדינות באוסטרליה שבהן הזנות אינה חוקית. רק 2.3% מהגברים בסידני שילמו על מין בשנת המחקר, אחוז נמוך בהרבה לעומת רוב מדינות העולם.
במחקר נוסף שהתפרסם באוסטרליה ב-2016, בהשתתפות 8074 גברים מכל רחבי המדינה, נמצא שאי-הפללה לא קשורה למספר הגברים שמשלמים על מין. אחוז הגברים ששילמו על מין, 2.2%, היה דומה בכל המחוזות באוסטרליה, בלי קשר לחוקי הזנות אצלן.
בין 2010 ל-2014 נמצאו רק שני מקרים של בסחר בנשים שהסתיימו בהרשעה, אם כי יש חשדות למקרים נוספים. במחקר לא נמצאה אף עובדת מין שעבדה בכפייה. אי-הפללה ייתרה את הצורך בסרסורים.
ממשלת ניו סאות' וויילס ייסדה תוכניות לחינוך מיני של עובדות מין, ושיפרה את נגישותן למרפאות מין ולאמצעי מניעה. התוצאה: 94% מעובדות המין משתמשות תמיד בקונדומים. שכיחות מחלות המין אצלן היתה נמוכה יותר מהשכיחות הממוצעת באוכלוסייה.
לפני האי-הפללה, רוב עובדות המין המהגרות היו מתאילנד, ורובן שהו במדינה ללא אישור ונאלצו לשלם חובות לסרסורים. כיום, רוב עובדות המין המהגרות הן מסין ומקוריאה, הן שוהות במדינה באופן חוקי ולא משועבדות לסרסורים. עם זאת, לפי גורמים משטרתיים, שעבוד בגלל חובות עדיין קיים.
45% מהנשים הטרנסיות בניו סאות' ווילס עובדות או עבדו בזנות.
מספר הלקוחות הממוצע בשבוע: 15. כלומר, כשני לקוחות ביום.
46% מעובדות המין בסידני מעשנות סיגריות, לעומת 54% לפני האי-ההפללה ולעומת 68% בפרת', שבה הזנות אינה חוקית. זה עדיין אחוז גבוה, פי שלושה מאחוז המעשנות בשאר האוכלוסייה.
אחוז עובדות המין בסידני ששתו אלכוהול היה נמוך בהרבה מזה שבפרת' ובמלבורן, שבה הזנות ממוסדת. 44% מעובדות המין בסידני לא שתו מעולם יותר מ-4 משקאות אלכוהוליים ביום אחד, לעומת 27% במלבורן ו-23% בפרת'. 82% לא השתכרו יותר מפעם אחת בשבוע ממוצע (רובן כאמור לא השתכרו אפילו פעם אחת).
2% מעובדות המין בסידני הזריקו בשנה האחרונה סמים, לעומת 10% במלבורן ו-14% בפרת'.
בשנה האחרונה, 16% השתמשו במריחואנה, 16% בקוקאין, 15% באקסטזי ו-9% בספיד (לא ברור כמה מתוכן השתמשו במספר סמים וכמה רק בסם אחד, כך שלא ידוע אחוז עובדות המין שמשתמשות בסמים בצורה כללית).
10% מעובדות המין בסידני סבלו מהפרעה נפשית כלשהי, לעומת 5% בשאר האוכלוסייה. בקרב העוסקות בזנות רחוב המצב שונה, וכמעט 50% סבלו מפוסט-טראומה.
68% אמרו שהמשטרה היתה תומכת וידידותית במפגשיהן איתה.
8% סבלו מאלימות פיסית של לקוחות בשנה האחרונה, 10% מאיומים, ו-33% היו תחת לחץ של לקוחות לבצע פעולות שלא רצו לבצע.
זנות קטינים כמעט לא קיימת בניו סאות' ווילס. בין 2012 ל-2015, נמצא רק מקרה אחד של זנות קטינים. בין 2005 ל-2015 נמצאו רק 22 מקרים כאלה (מן הסתם יש גם מקרים שלא נמצאו).
לסיכום, אפשר לומר שאי הפללה של זנות באוסטרליה היא הצלחה, בדיוק כמו האי-הפללה של זנות בניו-זילנד.
